בחומות העיר העתיקה בירושלים יש שמונה שערים. אולם לעיתים קרובות, נראה כי יש יותר, מפני שלרבים מהם יש כמה שמות. שער הפרחים בירושלים אינו יוצא מן הכלל.

בשער הפרחים, הממוקם בפינה הצפונית-מזרחית של החומות המקיפות את העיר העתיקה, חקוקים פרחים באבן. אולם ככל הנראה הם אינם מקור השם – או לפחות לא המקור היחידי.

המלך הורדוס, כבשים ובית עלמין: הסיפורים מאחורי שם השער 

שער הפרחים בירושלים הוא בין השערים הצנועים יותר בחומות שרובן נבנו במאה ה-16. אחד ההסברים לשם שער הפרחים הוא שיבוש השם הערבי שלו: באב א-סאהירה, "שער הסהרורים", מתייחס לבית הקברות המוסלמי הסמוך שבו קבורים מוסלמים שעלו לרגל לחאג' ומחכים לתחיית המתים. אבל השם הזה מבוטא לעיתים באב א-זהירה, שהצליל שלו דומה למילה הערבית פרח, "זהרה". בתחילת המאה ה-20, הוא נזכר ברוב המפות כשער הפרחים.

בימי הביניים הוא נודע גם בשם שער הורדוס, שם שעדיין נמצא בשימוש. השם ניתן לו על ידי צלבנים שחשבו שהכנסייה הסמוכה היא ארמונו של הורדוס הגדול. בנוסף, השער נקרא בתקופות מסוימות שער הכבשים בשל שוקי בעלי החיים הגדולים שנערכו בכיכר שלו.

שער הפרחים בירושלים כיום

כפי שמעיד השם שער הכבשים, שער הפרחים בירושלים נודע לאורך ההיסטוריה כמרכז מסחרי בעיר. הוא גם מילא תפקיד חשוב בהתפתחות הכלכלית המודרנית של העיר. כאשר תושבי העיר הערבים התחילו לצאת מחומות העיר בשלהי המאה ה-19, רבים בנו את בתיהם מחוץ לשער. השער שהיה סגור במשך כמה מאות שנים, נפתח שוב. 

כיום, שער הפרחים בירושלים הוא עדיין אחת הכניסות המרכזיות לשכונה שהיא גם חלק מהמרכז המסחרי המרכזי של מזרח ירושלים. בנוסף לכמה בתי מלון וחנויות, כיום נבנה במקום קניון ומרכז מסחרי חדש. מוזיאון רוקפלר, הכולל ממצאים ארכאולוגים, וגן הקבר, המקום שיש נוצרים המאמינים שהוא מקום קבורתו של ישו, נמצאים גם הם בקרבת מקום, ומומלץ מאוד לבקר בשניהם.

שער הפרחים בירושלים הוא אחד מבין שמונת השערים של העיר העתיקה. וכמו שערים רבים בירושלים, יש לו שמות רבים. ההסבר המרכזי מדוע הוא מכונה שער הפרחים נגזר משיבוש הגיית שם השער בערבית. אבל הפרחים החקוקים באבן עשויים להיות סיבה נוספת לשם זה).

מאמרים נוספים שכדאי לכם לקרוא:

שתפו את הפוסט ברשתות המועדפות עליכם

וואטסאפ
פייסבוק
טוויטר
לינקדין
טלגרם
אימייל

אהבתם את הכתבה?

הירשמו והיו ראשונים לקבל עדכון כשכתבות חדשות עולות